אחרי שכולם לא הבינו מה רוצה סטנלי פישר, זה הזמן לעשות סדר ולחשוף את המספרות מאחורי הדאגה. עד כמה חשיפת הבנקים למשכנתאות גבוהה ועד כמה התרסקות שלה יכולה להביא את ישראל למצב בו הייתה ארה"ב ב 2008. כל המספרים.

 

סטנלי פישר מודאג ואת זה אנחנו כבר יודעים. בניגוד לכל אלה שמרוצים מהוזלת המחירים בשוק, דווקא נגיד בנק ישראל המוערך מנסה לבלום את הורדת המחירים ולאותת לכולנו כ יש להוריד את המחירים אבל בצורה הדרגתית. אז מדוע פישר כזה לחוץ? להלן הסיבות והמספרים.

מסתבר שחשיפת הבנקים לחובות המשכנתא של אזרחי ישראל גבוהה מאוד ולכן הדאגה העיקרית היא מאי החזרת המשכנתאות ובנוסף, אי עמידה של הקבלנים שלקחו את ההלוואות להחזרים. למשל, קבלן שקנה קרקע במחיר גבוה והחל לבנות הניח שקיימת רמת מחירים מסוימת בשוק. אם מחירי הדירות יירדו, הוא והבנק שמממן אותו יפסידו. במשכנתאות, הדגש הוא על יכולתו של הלווה לעמוד בהחזר. האטה, כידוע, גוררת עלייה באבטלה ובאופן טבעי ירידה ביכולת ההחזר של לווים. לפי נתוני בנק ישראל, רבע מהלווים מקדישים יותר מ-40% מהכנסתם הפנויה להחזר משכנתא , ומחצית הלווים מפנים יותר ממחצית הכנסתם לתשלום משכנתאות החודשי.

 

ולהלן המספרים, שניים מהם מדאיגים במיוחד. 460 מיליארד שקל - הוא היקף החשיפה הכוללת באשראי מאזני החוץ של כל המערכת הבנקאית לנדל"ן ולמשכנתאות. חשיפה המהווה 35% מסיכון האשראי הכולל של הבנקים. ואם תחום אחד, שברירי ותנודתי, מהווה 35% מהסיכון, לא פלא שפישר מוטרד. לשם הפרספקטיבה, ההון העצמי של כל הבנקים עמד בסוף הרבעון השלישי על 71 מיליארד שקל. במילים אחרות, החשיפה לנדל"ן ולמשכנתאות היא פי 6 מההון העצמי של הבנקים.

 

החשיפה לנדל"ן היא 235 מיליארד שקל, 18% מהתיק. כ-60% אשראי מאזני והיתר חוץ-מאזני. החשיפה מסוכנת בעיקר בשל אופיין של חברות הנדל"ן הממונפות עד צוואר ובשל פרקי הזמן הארוכים החולפים בין רכישת הקרקע ותחילת הבנייה עד סיום הפרויקטים. החשיפה למשכנתאות היא 225 מיליארד שקל, 17.2% מהתיק. מול המשכנתאות עומדות בדרך כלל בטוחות בצורת הנכסים שנרכשו והפרמטר הקריטי הוא יכולת ההחזר של הלווה.

המספר השני - 887 מיליון שקל - הוא ההוצאה בגין הפסדי אשראי (הפרשה לחובות מסופקים) של הבנקים בסקטור הנדל"ן ברבעון השלישי - 70% מכל הפרשות הבנקים ברבעון. יש להדגיש כי הפסדים אלו עדיין לא משקפים את ההרעה במשק, בסקטור הנדל"ן עצמו או את ירידת מחירי הדירות, אלא רק בעיות של כמה לווים ספציפיים. כלומר, השפעת הירידה במחירי הדירות שממנה חושש פישר עוד לפנינו.

 

הבנק עם התיק הגדול ביותר הוא לאומי עם 140 מיליארד שקל, המהווים 38% מסיכון האשראי. בנק הפועלים עומד על חשיפה של 31.1% מהתיק לנדל"ן. דיסקונט מהווה חשיפה של 26.8% מהתיק לנדל"ן ומזרחי טפחות עומד על חשיפה של 45.7%. בנק שהיקף האשראי לנדל"ן בו חריג הוא בנק אגוד שם סיכון האשראי הוא גבוה יחסית למערכת - 24.1% מהתיק. לאור הדברים האלה, אמר כבר באוגוסט המפקח על הבנקים, דודו זקן: "עולה מהניסיון הבינלאומי כי בנקים נוטים להעריך שלא כראוי את הסיכונים הגלומים בחשיפתם לענף הבינוי בשל הערכת חסר של הסיכון הגלום הנובעת מחוסר בנתונים ובמידע, כגון עומק נתונים שאינו מספק ונתוני כשל מועטים שאין בהם די. הבנקים גם מעריכים הערכת חסר את סיכון הריכוזיות הענפי, מודדים אחורה וזה לא מלמד על העתיד". ובמילים אחרות, כל הבנקים קופצים גבוהה מדי מעל הפופיק. נקווה שבאמת הכל לא יתפוצץ לנו בפרצוף.

 

חנית אטדגי הינה כתבת מייאסטייט.

לתגובות הארות או הערות: hanit99@gmail.com