
כולם שואלים איפה הכסף? יאיר לפיד, ציפי ליבני, עניי ישראל ואפילו המעמד הבינוני שהבין שבזמן הקרוב דירה לא תהיה לו והוא ימשיך לכרוע תחת נטל המיסים.
את התשובה לשאלה הזו לא תמצאו במשרדי הממשלה, גם לא בכיתות האוניברסיטה בפקולטה לכלכלה. במקומות האלו ימכרו לכם את הקפיטלזים ואת תיאוריית החלחול. ואכן תיאוריית החלחול היא תאוריה יפה ומרשימה, הנה בקצרה משמעותה: הממשל יעודד קיצוץ במיסים של העשירים כדי שאלו ישארו בארץ ויספקו מקומות עבודה למעמד הבינוני והנמוך, וכך הכסף יחלחל מטה לאלו שאין להם. נשמע נהדר בסך הכול. לא?
תיאוריה כלכלית זו היא אכן אסתטית אך זו רק תיאוריה ולא מעבר לכך. בבסיס תיאוריה זו מובלעת הנחה סמויה שגורסת ששוק הכלכלה והאנשים שמנהלים אותה פועלים על בסיס ראציונלי. תיאוריה זו יוצאת מנקודת מוצא שהמערכות הכלכליות בעולם הינן ליניאריות, סגורות, שואפות לאיזון ומכניסטיות. אבל במציאות הן ממש לא ראציונליות, לא סגורות ולא שואפות לאיזון.
הנציג הראשון ליישום התיאוריה הזו הוא רונלד רייגן. הוא סיפר לאומה האמריקנית שהוא עומד לבצע קיצוץ רוחבי במיסים לכלל האוכלוסיה, גם לעניים וגם לעשירים, אבל זה היה רק מסך עשן. בפועל, הוא קיצץ באופן משמעותי את המיסוי לעשירים בעוד מעמד הביניים והמעמד הנמוך זכו לקיצוץ שולי לחלוטין. כתוצאה ממהלך זה הכו רבים מבני המעמד הבינוני לבני המעמד הנמוך בעוד שהעשירים הפכו לעשירים עוד יותר. נשמע לכם מוכר?
כי זה בדיוק מה שקורה כאן בישראל כבר למעלה מעשרים שנה.
אז איך כל זה קשור לנדלן?
יש קשר הדוק בין נדלן ובעיות הדיור שאנחנו חווים כבר כמה שנים לבין תאוריית החלחול הקפיטליסטית הניאו-ליברלית שבאקלים שלה אנחנו חיים.
המדינה שלנו מעודדת השקעות מבפנים ומבחוץ. איך היא עושה זאת? באמצעות הקלות במיסים למשקיעים. מהלך שכזה הוא זהה לחלוטין למדיניות שהציג רייגן בשנות ה-80 של המאה העשרים, מדיניות של מיסוי מופחת לעשירים. המשקיעים בישראל משקיעים בעסקים, במפעלים, וחברות הייטק, הם פותחים סניפים לחברות בינלאומיות ונהנים מהקלות במיסוי גם בשוק הנדלן. וכך נוצרת הבעיה בשוק הנדלן המקומי:
-
בישראל אלפי דירות ריקות של משקיעים מחו"ל.
-
יש מחירי שכירות מופקעים כי אין עליהם פיקוח.
-
יש מחסור בהיצע הדירות למשפחות צעירות כי משקיעים ישראלים קונים עוד ועוד דירות להשקעה.
אם תיאוריית החלחול הייתה נכונה ומבוססת על המציאות, אז בעיית הנדלן לא הייתה רובצת עלינו. מדיניות מיסוי נכונה ומציאותית לא הייתה מפחיתה מס למשקיעים ולעשירים כי אם מעלה את המס (הם עשירים, יש להם יותר כסף, אז הם יכולים לשלם יותר). ואם כבר משאירים את המס המופחת למשקיעים בנדלן במטרה שיחלחל מטה - אז מדוע המשקיעים לא מציעים את הדירות שרכשו לשוכרים במחירים הוגנים אלא לא מפסיקים להעלות את מחירי השכירות?.
ואם לא די בכך, אז לא מזמן התבשרנו על כך שיכולתה של רשת המיסים לגבות כסף מבעלי דירות להשכרה הוא לא מאוד גבוה. כ-27% מבעלי הדירות הללו לא שילמו מיסים ואלו הם רק בעלי הדירות להשכרה שרשות המיסים יודעת עליהם.
אז איפה הכסף אתם שואלים? הכסף איפה שהוא היה כל הזמן – אצל העשירים שהופכים לעשירים עוד יותר. ואיפה החלחול? כנראה שמדובר בחלחלה שאנחנו חשים שאנחנו מבינים לאן הכסף שלנו הולך....