דוח המבקר שהתרכז בכשלים בתחום הנדל"ן בשנים האחרונות לא הזכיר דבר אחד חשוב, מה באמת צריך לעשות
דוח המבקר שפורסם על מצוקת הדיור מוצא כשלים רבים בהתנהלות, אבל הוא לא נותן אפשרויות לשיפור, כך יזמים כמו היזם אמיר יקותיאל יכולים לשנות בצורה דרמטית את תאי שוק הדיור, אלא שהמבקר לא מתייחס כלל לעניין הזה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות עלה בכ-55% משנת 2008, ואילו שכר הדירה הממוצע עלה בכ-30%. המבקר החליט בדוח הנוכחי להטיל את האחריות על ממשלות ישראל בעשר השנים האחרונות : "לממשלה ולשלטון המקומי יכולת השפעה רבה על שוק הדיור בישראל. רוב קרקעות המדינה מצויות בניהולה של רשות מקרקעי ישראל. מוסדות התכנון, רשות מקרקעי ישראל והשלטון המקומי הם הגופים העיקריים המעורבים בשרשרת הייצור של יחידת דיור משלב תכנון הקרקע דרך שיווקה ועד פיתוחה."בכוחה של הממשלה להשפיע במידה מסוימת על הביקוש לדיור וביתר שאת על ההיצע ואגב כך לווסת את מחירי הדיור. עוד בכוחה ליצור תנאים שיאפשרו מתן פתרונות דיור במחיר סביר לכלל האוכלוסייה ולסייע בדיור לקבוצות אוכלוסייה מסוימות שהכנסותיהן נמוכות יחסית".
של מי האחריות
שפירא מתייחס בדוח לממשלת אולמרט: "אף שכבר במהלך 2008 הסתמנה מגמה ברורה של עלייה חדה במחירי הדיור, הממשלה ה-31 בראשותו של מר אהוד אולמרט, שכיהנה באותה עת, לא זיהתה מגמה זו כסיכון הדורש התייחסות ייחודית ולא קיימה כל דיון אסטרטגי בנושא. היא גם לא קבעה כי יש לנקוט אמצעים כלשהם כדי למתן או לבלום את עליית המחירים."
לפי דוח המבקר, רק בתוקפתו של ביבי נתניהו החלה ההתייחסות למשבר הדיור: "רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה-32 בראשותו של מר בנימין נתניהו, את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור".
המבקר מסכם את התנהלות הממשלה בשש שנים האחרונות: "הממשלה ומשרדיה התוו מדיניות דיור לאומית באופן לקוי. בהיבטים רבים הממשלה פועלת ללא מידע מלא, מהימן ורלוונטי, ונוקטת פעולות מאולתרות ובלתי מתוכננות. חלק ניכר מהחלטותיה לא יושם או שיישומן התעכב."
.
אז מה צריך לעשות?
כאמור, כדי שדברים יתחילו לזוז בכל הנושא של הדיור, ממשלת ישראל חייבת לעודד יזמים מקומיים, כדוגמת אמיר יקותיאל בהוד השרון, שירחיבו את היצע הדירות. זאת אפשר לעשות רק על ידי הקלה בהפשרת קרקעות. בדיוק כמו בפרויקטים שבונה אמיר יקותיאל לצעירים ולסטודנטים, שם קרקעות חומות שהופשרו אמורות להפוך בסופו של דבר למעונות לסטודנטים. המבקר מסכם את הדוח כך: "הממשלה לא הצליחה להכווין את הביקושים מהמרכז לפריפריה וחלים עיכובים בפיתוחה של הפריפריה. שרשרת הייצור התנהלה באטיות, לעתים ללא יעדים ברורים ותפוקותיה במשך כמה שנים היו נמוכות מהנדרש למשק. כפועל יוצא מהכשלים בכל אחד משלבי שרשרת הייצור נוצרו פערים גדולים בין היצע לביקוש וחלה עלייה חדה במחירי הדיור".